ללמוד חכם ולא קשה: טכניקות למידה שמוכחות כיעילות

רובנו למדנו ללמוד באופן אינטואיטיבי. קוראים את החומר, מדגישים בצבעים, קוראים שוב, ומקווים שמשהו ייכנס לראש. לפני מבחן, יושבים לילה שלם ושוננים. השיטות האלה מוכרות ונוחות, אבל המחקר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מראה שחלק מהן לא יעילות במיוחד. במקביל, יש טכניקות פחות מוכרות שמניבות תוצאות טובות בהרבה. מי שמבין איך הזיכרון עובד יכול ללמוד פחות שעות ולזכור יותר, בין אם מדובר בתלמיד תיכון, בסטודנט או במבוגר שחוזר ללימודים.

למה קריאה חוזרת לא מספיקה

השיטה הפופולרית ביותר היא קריאה חוזרת של החומר. היא נותנת תחושה טובה: ככל שקוראים יותר, החומר נראה מוכר יותר, ונדמה שאנחנו יודעים אותו. אבל התחושה הזו מטעה. ההיכרות עם הטקסט היא לא אותו דבר כמו היכולת לשלוף את המידע מהזיכרון בזמן מבחן, בלי הספר מול העיניים.

אותו הדבר נכון להדגשה בצבעים. ההדגשה עצמה לא מלמדת. היא יכולה לעזור לארגן את החומר, אבל אם היא מחליפה את החשיבה על החומר, התועלת שלה מוגבלת. רבים מגיעים לסוף הסמסטר עם ספרים צבעוניים מאוד, ועם זיכרון חלקי מאוד של התוכן.

הבעיה המשותפת לשיטות האלה היא שהן פסיביות. הלומד קולט מידע, אבל לא מעבד אותו ולא מתרגל לשלוף אותו. והשליפה, כפי שמתברר, היא המפתח.

תרגול שליפה: לבחון את עצמכם

אחת הטכניקות היעילות ביותר נקראת תרגול שליפה. הרעיון פשוט: במקום לקרוא שוב את החומר, סוגרים את הספר ומנסים להיזכר במה שלמדתם. אפשר לכתוב סיכום מהזיכרון, לענות על שאלות, להסביר את החומר בקול או להשתמש בכרטיסיות שבהן השאלה בצד אחד והתשובה בצד השני.

המאמץ של השליפה הוא שמחזק את הזיכרון. בכל פעם שאנחנו מצליחים להיזכר במשהו, הנתיב אליו במוח מתחזק. גם כשלא מצליחים להיזכר ואז בודקים את התשובה, הלמידה טובה יותר מאשר אילו פשוט קראנו את התשובה מלכתחילה.

בפועל, כדאי לסיים כל יחידת לימוד בבחינה עצמית קצרה. אחרי שקראתם פרק, סגרו את הספר וכתבו את הנקודות העיקריות. אחר כך בדקו מה פספסתם. הטכניקה הזו מרגישה קשה יותר מקריאה, אבל דווקא הקושי הוא שעושה את ההבדל.

חזרה מרווחת: לפזר את הלמידה

הטכניקה השנייה היא חזרה מרווחת. במקום ללמוד את כל החומר בבת אחת, מפזרים את הלמידה על פני זמן, וחוזרים על החומר בהפרשים הולכים וגדלים: יום אחרי הלמידה הראשונה, כמה ימים אחר כך, שבוע אחר כך, וכך הלאה.

הזיכרון שלנו נוטה לשכוח מידע חדש במהירות, אבל כל חזרה בזמן הנכון מאטה את קצב השכחה. החזרה המרווחת מנצלת את התופעה הזו. היא דורשת תכנון מראש, אבל היא חוסכת זמן רב בטווח הארוך, כי המידע נשמר בזיכרון לאורך זמן ולא נעלם יום אחרי המבחן.

אפליקציות כרטיסיות רבות בנויות על העיקרון הזה, ומציגות לכם כל כרטיסייה בדיוק כשאתם עומדים לשכוח אותה. גם בלי אפליקציה, אפשר לתכנן לוח חזרות פשוט. המסקנה החשובה היא שלימוד של לילה אחד לפני המבחן הוא כמעט תמיד פחות יעיל מאותו זמן מפוזר על פני שבועיים.

ערבוב נושאים

בדרך כלל, אנחנו לומדים נושא אחד עד שאנחנו מרגישים שליטה, ואז עוברים לנושא הבא. בספרי המתמטיקה, למשל, כל פרק מתמקד בסוג אחד של תרגילים. אבל מחקרים מראים שערבוב של סוגי תרגילים ונושאים שונים בתוך אותו מפגש לימוד מוביל ללמידה עמוקה יותר.

הסיבה היא שבמבחן אמיתי, השאלות לא מגיעות מסודרות לפי נושאים. התלמיד צריך לזהות קודם כול איזה סוג שאלה זו, ואיזו שיטה מתאימה. כשמתרגלים בערבוב, מתרגלים בדיוק את המיומנות הזו. בהתחלה זה מרגיש מבלבל וקשה יותר, אבל התוצאות לטווח ארוך טובות יותר.

להסביר לאחרים

אחת הדרכים הטובות ביותר לבדוק אם באמת הבנתם משהו היא לנסות להסביר אותו למישהו אחר, בשפה פשוטה. כשמנסים להסביר, מגלים מהר מאוד איפה יש פערים בהבנה. אם אתם לא מצליחים להסביר מושג בלי להשתמש במונחים מסובכים, כנראה שעוד לא הבנתם אותו עד הסוף.

אפשר להסביר לחבר ללימודים, לבן משפחה, או אפילו לדמיין שאתם מסבירים לילד בן עשר. קבוצות לימוד שבהן כל משתתף מכין נושא ומלמד את האחרים מנצלות את העיקרון הזה היטב.

• תרגול שליפה: סגרו את הספר ונסו להיזכר.
• חזרה מרווחת: פזרו את החזרות לאורך זמן.
• ערבוב: תרגלו כמה סוגי שאלות יחד.
• הסבר: למדו את החומר למישהו אחר.
• חיבור: קשרו מידע חדש למה שכבר ידוע לכם.

הסביבה וההרגלים

מעבר לטכניקות, גם הסביבה משפיעה מאוד על הלמידה. הטלפון הוא אחד ממקורות ההסחה הגדולים. אפילו כשהוא שקט ומונח על השולחן, הנוכחות שלו גוזלת חלק מתשומת הלב. כדאי להרחיק אותו לחדר אחר בזמן לימוד מרוכז, או להשתמש באפליקציות שחוסמות הסחות.

שיטת עבודה פופולרית היא לימוד בפרקי זמן קצובים: עשרים וחמש דקות של לימוד מרוכז, ואחריהן הפסקה קצרה של חמש דקות. אחרי כמה סבבים, הפסקה ארוכה יותר. השיטה עוזרת לשמור על ריכוז ומונעת עייפות.

ושינה, כמובן. במהלך השינה, המוח מעבד ומקבע את מה שלמדנו במהלך היום. לילה לבן לפני מבחן פוגע לא רק בתפקוד ביום המבחן, אלא גם ביכולת לזכור את מה שלמדנו בימים שלפניו.

לשלב את הכול יחד

אין צורך לאמץ את כל הטכניקות בבת אחת. אפשר להתחיל משינוי אחד: במקום לקרוא שוב את הסיכום, לכתוב אותו מהזיכרון. או לפזר את הלמידה למבחן הבא על פני שבועיים במקום שלושה ימים. אחרי שהשינוי הראשון הופך להרגל, מוסיפים את הבא.

בסופו של דבר, ללמוד חכם זה לא ללמוד פחות, אלא ללמוד אחרת. הטכניקות האלה דורשות מאמץ מחשבתי רב יותר מקריאה פסיבית, אבל הן מתגמלות בזיכרון עמוק ועמיד יותר. מי שמאמץ אותן מגלה לא פעם שהוא מצליח יותר, בפחות זמן ובפחות לחץ.