הסמארטפון הראשון אחרי גיל שבעים: מדריך צעד אחר צעד לגמלאים ולמשפחה
וואטסאפ, שיחות וידאו, תורים לקופת החולים וגם הגנה מהונאות: כך מלמדים הורים מבוגרים להשתמש בטלפון חכם בביטחון.
הסמארטפון הפך בשנים האחרונות לכלי כמעט הכרחי בחיי היומיום בישראל. דרכו מזמינים תור לרופא, מקבלים תוצאות בדיקות, משלמים חשבונות, מדברים עם הנכדים בשיחת וידאו ומקבלים את התמונות מהגן. עבור רבים בגיל השלישי, המעבר מטלפון פשוט למכשיר חכם מעורר חשש: מסך קטן, אינספור כפתורים ופחד ״לקלקל משהו״. החדשות הטובות הן שעם גישה סבלנית, מכשיר מותאם ולמידה הדרגתית, כמעט כל אחד יכול ללמוד להשתמש בטלפון חכם, וליהנות מהעצמאות והקשר שהוא מאפשר.
בחירת המכשיר: פשוט, ברור ונוח לאחיזה
לא צריך את הדגם היקר והחדש ביותר. מה שחשוב הוא מסך גדול יחסית ובהיר, סוללה שמחזיקה יום שלם לפחות, רמקול חזק ומצלמה סבירה לשיחות וידאו. כדאי להעדיף מערכת הפעלה שכבר מוכרת לבני המשפחה, כדי שיהיה קל לעזור מרחוק כשצריך.
אביזרים קטנים עושים הבדל גדול: כיסוי עם אחיזה טובה שמגן מנפילות, מגן מסך, ומעמד טעינה שעליו מניחים את הטלפון בלילה במקום קבוע. יש משפחות שבוחרות גם בעט מגע, שמקל על אנשים עם רעד בידיים או אצבעות פחות רגישות.
הגדרות ראשונות שכדאי לעשות יחד
לפני שמתחילים ללמד, כדאי להתאים את המכשיר למשתמש. רוב הטלפונים מאפשרים להגדיל את הגופן ואת גודל הסמלים, להגביר את עוצמת הצלצול והרטט, ולהפעיל מצב פשוט שמציג רק את האפליקציות החשובות. שווה להשקיע בזה חצי שעה.
מומלץ למחוק או להסתיר אפליקציות מיותרות, ולשים במסך הראשי רק את מה שבאמת צריך: טלפון, הודעות, וואטסאפ, מצלמה, גלריה ואפליקציית קופת החולים. כדאי גם להוסיף אנשי קשר חשובים עם תמונה, כך שקל לזהות אותם, ולהגדיר אנשי קשר לשעת חירום שמופיעים גם במסך הנעילה.
ללמד נכון: סבלנות, חזרה ומחברת
הטעות הנפוצה של בני משפחה היא ללמד מהר מדי, ובעיקר לקחת את הטלפון מהיד ולעשות לבד. כדי שהלמידה תצליח, המבוגר צריך ללחוץ בעצמו, גם אם זה לוקח יותר זמן. כדאי ללמד פעולה אחת בכל מפגש, לחזור עליה כמה פעמים ורק אז לעבור הלאה.
כלי פשוט ויעיל הוא מחברת קטנה שבה כותבים בכתב יד, צעד אחר צעד, איך מבצעים כל פעולה: איך מתקשרים לבת, איך שולחים תמונה, איך עונים לשיחת וידאו. המחברת נותנת ביטחון ומפחיתה את התלות בטלפון לבני המשפחה בכל פעם שמשהו נשכח.
הפעולות שכדאי ללמוד קודם
סדר למידה הגיוני יכול להיראות כך:
- לענות לשיחה ולסיים אותה, ולהתקשר לאנשי הקשר הקבועים
- לשלוח ולקרוא הודעות בוואטסאפ, כולל הודעות קוליות
- לצלם תמונה ולשלוח אותה למשפחה
- לענות לשיחת וידאו וליזום אחת
- להיכנס לאפליקציית קופת החולים ולקבוע תור
- להשתמש בעוזר הקולי כדי לחייג או לחפש מידע בלי להקליד
הודעות קוליות והכתבה קולית מתאימות במיוחד למי שמתקשה להקליד במקלדת הקטנה. רבים מגלים שזו הדרך הנוחה ביותר עבורם לתקשר.
הגנה מהונאות: החלק החשוב ביותר
לצד היתרונות, המבוגרים הם יעד מועדף להונאות טלפוניות ודיגיטליות: הודעות מזויפות על חבילה שמחכה בדואר, שיחות מגורם שמציג את עצמו כנציג בנק, או הודעה מ״הנכד״ שהחליף מספר וצריך כסף בדחיפות. חשוב לשוחח על כך בגלוי, בלי להפחיד, ולקבוע כמה כללים פשוטים.
הכלל הראשון: אף גוף רשמי לא מבקש קוד שנשלח במסרון או סיסמה בטלפון. הכלל השני: לא לוחצים על קישורים בהודעות מאנשים לא מוכרים. הכלל השלישי: כשמישהו מבקש כסף בדחיפות, גם אם הוא נשמע כמו בן משפחה, מנתקים ומתקשרים בעצמכם למספר המוכר. כדאי גם להפעיל סינון שיחות ספאם ולהגדיר אימות דו שלבי בוואטסאפ.
כשצריך עזרה מבחוץ
לא כל משפחה יכולה ללוות את ההורים באופן צמוד. במקרים כאלה כדאי לבדוק אם במרכז הקהילתי, בספרייה העירונית או במועדון הגמלאים מתקיימים חוגי טלפון חכם ומחשבים לגיל השלישי. במקומות רבים יש גם מתנדבים צעירים, תלמידי תיכון או סטודנטים, שמגיעים ללמד באופן אישי.
למידה בקבוצה עם בני אותו גיל מורידה את המבוכה, ומאפשרת לשאול שאלות בלי לחשוש. היא גם יוצרת מפגש חברתי, ולפעמים חבר חדש לשיחות וידאו.
העצמאות שמגיעה עם הביטחון
אחרי כמה שבועות של תרגול, רבים מגלים שהטלפון החכם הפך לחלון לעולם. אפשר לקרוא עיתון בכתב גדול, להאזין להרצאות ולמוזיקה מהנעורים, לראות סרטונים של הנכדים ולהשתתף בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית. העצמאות הזאת משפיעה גם על מצב הרוח ועל התחושה של שייכות, במיוחד אצל מי שגר לבד.
שירותים דיגיטליים שחוסכים תורים ונסיעות
אחרי שהפעולות הבסיסיות נעשות טבעיות, אפשר להרחיב בהדרגה לשירותים שמקילים על היומיום. חידוש מרשם קבוע דרך אפליקציית קופת החולים, צפייה בתוצאות בדיקות, בירור מול גופים ממשלתיים והזמנת מונית הם דוגמאות לפעולות שפעם חייבו נסיעה, המתנה בתור או שיחת טלפון ארוכה. לא חייבים ללמוד את כולן, מספיק לבחור שתיים או שלוש שבאמת חוסכות טרחה.
גם אפליקציות ניווט ותחבורה ציבורית יכולות להחזיר ביטחון ביציאה מהבית. לדעת מתי בדיוק מגיע האוטובוס ובאיזו תחנה לרדת מפחית את החשש מנסיעה למקום לא מוכר. כדאי לתרגל את המסלול הראשון יחד עם בן משפחה, ורק אחר כך לנסות לבד.
בכל מה שקשור לכסף, כמו אפליקציית הבנק או תשלומים מקוונים, מומלץ להתקדם לאט יותר. אפשר להתחיל מצפייה ביתרה בלבד, להגדיר יחד עם הבנק תקרות נמוכות להעברות, ולהחליט מראש אילו פעולות מבצעים רק בנוכחות בן משפחה שסומכים עליו. מי שאינו בטוח יכול תמיד לגשת לסניף ולבקש הדרכה מהבנקאי.
לסיכום, המעבר לסמארטפון בגיל המבוגר הוא תהליך, לא אירוע חד פעמי. מכשיר מותאם, הגדרות נכונות, למידה איטית עם מחברת, ושיחה פתוחה על הונאות, הם המתכון להצלחה. ובני המשפחה? כל מה שנדרש מהם הוא קצת סבלנות, וההבנה שכל שאלה שנשאלת היא צעד נוסף לעצמאות.